Home » חטיבות טופז ומיזמיה » חטיבת היוזמה הישראלית הגלובלית
חטיבת היוזמה הישראלית הגלובלית
"חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום היא…. ולכן אם תרצו, אין זו אגדה." (הרצל "אלטנוילנד", 1902)
I.G.I. – Israel Global Initiative היוזמה הישראלית הגלובלית - השתלבות חדשנית בא'גנדת הפיתוח הגלובלית
מהי היוזמה הישראלית הגלובלית?
"היוזמה הישראלית הגלובלית" עוסקת ברתימת החברה הישראלית על כל מרכיביה ואת יהדות העולם לא'גנדת הפיתוח הגלובלית. מליאת האו"ם שהתכנסה בחודש ספטמבר 2015, בהשתתפות של למעלה מ 150 מנהיגי מדינות בעולם, אישרה את השלב השני של התכנית הגלובלית לפיתוח בר קיימא לשנים 2016-2030. המתווה הגלובלי עוסק במיגור העוני והנחשלות בעולם, והבטחת הזכויות החברתיות, התרבותיות, הכלכליות והאזרחיות של כל בני אדם. כחמשה טריליון דולר יושקעו ביישום יעדי התוכנית .
מזה שבעים שנה מהווה ישראל מיקרוקוסמוס ייחודי במינו לעשיית פיתוח והובלת שינויים טכנולוגיים, מדעיים, חברתיים, כלכליים ואנושיים. הישגיה יוצאי הדופן של ישראל מאז הקמתה מהדהדים זה עשרות בשנים בשיח הגלובלי ובשיח העמיות היהודית. גם מבקריה החריפים ביותר של ישראל אינם חולקים על פועלה בתחומי התעשייה והטכנולוגיה, החקלאות וההתיישבות המדע והרפואה. מטרת העל של "היוזמה הישראלית הגלובלית" הינה לאתר, לנתח ולגבש את הידע והניסיון הייחודיים שצברה החברה הישראלית בתחומי הפיתוח, ולהנגיש ידע וניסיון זה לאזרחי ישראל, לעולם היהודי ולכל גורמי הפיתוח הבינלאומי.
היוזמה הינה מברית היוצר המשותף של עמותת טופז – ליזמות וחדשנות חברתית (אשכול תאגידים לקידום תשתיות ומיזמי החברה האזרחית בישראל, טופז, ברית עולם ואינספיריישן) ושל TAG International ארגון פיתוח בין לאומי , בריטי – אמריקאי, המושתת על ערכי היהדות ןעל הצורך לסייע לקהילות חלשות בעולם באמצעות ידע ומומחיות ישראליים.
מטרות היוזמה הישראלית הגלובלית:
1. להציג בפני הציבור הישראלי, יהדות העולם, ארגוני הפיתוח הבינלאומי והחברה האזרחית הגלובלית את פועלה של מדינת ישראל ומחויבותה הערכית העמוקה לפיתוח בינלאומי.
2. לקדם, להרחיב ולהעמיק את פועלה של ישראל בזירת הפיתוח הבינלאומי, ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בהתמודדות עם האתגרים הגלובליים שהוצבו ע"י ממשלות העולם והאו"ם לשנים 2016-2030.
3. ליצור עניין ולקדם השקעות בישראל כמרכז מצוינות בפיתוח בינלאומי. לעודד רכישת ידע ושירותים וכן השקעת משאבים בארגונים ובמוסדות ישראליים (ארגונים עסקיים, ציבוריים וארגוני החברה האזרחית) העוסקים בפיתוח בין לאומי בר קיימא.
4. לרתום את ממשלת ישראל, את המשק והתעשייה הישראליים ואת החברה האזרחית הישראלית להשגת מטרות ויעדי תכניות הפיתוח הגלובליות לשנים 2016-2030.
5. לרתום ולחזק את תחושת הסולידריות והמחויבות למדינת ישראל בקרב הקהילה היהודית בעולם, ולרתום אותם לפעילות רחבת היקף שבמרכזה הצגת פניה היפים והאיכותיים של החברה הישראלית.
6. להיאבק בתנועות ומגמות השוללות את עצם קיומה של מדינת ישראל, והפועלות ליצירת דה-לגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
7. לקדם את ערכיה ההומניטאריים והאוניברסליים של תורת הנביאים, ושל התרבות העברית, היהודית והישראלית.
8. לשלב תנועות וארגונים יהודיים, ובמיוחד ארגוני סטודנטים וארגונים מקצועיים בקידום התוכנית ויישומה.
״…היזמה החלוצית היוצרת בארץ… תהיה לברכה בניסיונה ובדוגמתה לעמים חדשים״. (דוד בן-גוריון, 1961)
ישראל ואג'נדת הפיתוח הגלובלית
הישגיה יוצאי הדופן של ישראל מאז הקמתה מהדהדים זה עשרות בשנים בשיח הגלובלי ובשיח העמיות היהודית. גם מבקריה החריפים ביותר של ישראל אינם חולקים על פועלה בתחומי התעשייה והטכנולוגיה, החקלאות וההתיישבות המדע והרפואה. ישראל מהווה דוגמא ומודל ייחודי למדינות מתפתחות. מדינה שתוך פחות מיובל שנים עברה ממדינה ענייה, חסרת תשתית תעשייתית ובעלת משאבי טבע מוגבלים, לאחת מהמדינות המפותחות ביותר בעולם.
בשנות החמישים נחשבה ישראל למדינה לא מפותחתunderdeveloped) ) אבל מתקדמת מבחינה אנושית וכלכלית. עד תחילת שנות התשעים היא אף סווגה במחקרים השוואתיים בינלאומיים מסוימים כמדינה מתפתחת (less developed country). כיום נחשבת ישראל בעולם המערבי למדינה מתקדמת ומפותחת. צירופה של ישראל ל OECD מהווה סימן דרך חשוב בהקשר זה. הדבר מעיד על הכרה בתרומתה הייחודית של ישראל גם בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי, ומציב את ישראל במעמד מכובד של מדינה תורמת – אמנם קטנה אך איכותית, יעילה, בעלת ניסיון רב ומוערכת.
המשק הישראלי הפך ממשק קטן ופשוט המבוסס על חקלאות ותעשייה מסורתית למשק גדול ומורכב הכולל תעשיה מודרנית עתירת ידע ושירותים מגוונים. ב-67 שנות קיומה הצליחה מדינת ישראל להגיע להישגים חסרי תקדים בתחומים רבים ומגוונים: בתעשיות עתירות הידע ובטכנולוגיה, בחקלאות ובהתיישבות כפרית, ברפואה ובחינוך, בתרבות ובאמנות, בביטחון ובחירום, בקליטת עליה ובארכיאולוגיה ועוד. במדינת ישראל צמחה והתפתחה פעילות מדעית ומחקרית מפותחת. המצאות, תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים רבים זכו לתהודה עולמית.
על הצורך בנוכחות ועשייה ישראלית בזירה הבינלאומית:
לישראל מספר יתרונות שבזכותם חותרים גורמי סיוע בינ״ל לבצע פרויקטים משותפים אִתה. היתרונות המרכזיים במישור היכולות הישראליות הם׃ ניסיון מוכח בהקמת תשתיות לסיוע ובהעברת ידע במדינות מתפתחות, מומחים השולטים בשפות מקומיות בזכות קיבוץ הגלויות בישראל, ניסיון מוכח בהכשרות התומכות בתוכניות פיתוח ובבניית יכולות מקומיות ויכולת יצירתית המאפשרת למצוא מענה מיידי לבעיות העולות מהשטח. יתרה מזאת - ישראל היא דוגמה למדינה שהצליחה להתמודד עם אתגרי הפיתוח בתקופת זמן קצרה יחסית מול בעיות וקשיים מבית ובעיקר מחוץ.
מספר טעמים לעסוק בסיוע בינלאומי:
הצו המוסרי־אתי: ההיבט המוסרי של הפעילות נובע מגישה אלטרואיסטית, שהיא ערך יהודי רב חשיבות (״תיקון עולם״), ומן התפיסה ששליחות יהודית פירושה גם תרומה לעמים אחרים. רובד אידיאולוגי זה בא לידי ביטוי כבר בשנת העצמאות העשירית של ישראל כאשר נקבעה ההחלטה כי ישראל תשתף מדינות צעירות אחרות בניסיונה. זאת מכיוון שהסיוע הבינלאומי על-פי תפיסתו של בן-גוריון מבוסס על המחויבות המוסרית-יהודית והאנושית להושיט סיוע לחלש, אם כפרט ואם כקולקטיב לאומי. כמו כן, ישראל כמדינה שקמה זה לא מכבר, הזדהתה אידיאולוגית עם תהליך העצמאות של מדינות מפותחות ועל כן חשה נכונות לסייע להן. כמו כן לישראל, כחברה במשפחת העמים, חובה אוניברסלית להושיט יד למדינות אחרות.
הרובד המדיני־אסטרטגי: הסיוע הבינלאומי מוסיף נדבך חשוב וייחודי ליחסי ישראל ומדינות העולם, ומחזק אותה. ניתן להצביע על הקשר הישיר בין פעילות מש׳׳ב לבין ציוני דרך בסכסוך הערבי-ישראלי ובמפת יחסיה הבינ׳׳ל. הפעילות הישראלית המסועפת באפריקה סייעה למתֵן את הלחצים המדיניים על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים (1967), אף שלא הצליחה למנוע את גל ניתוק היחסים דאז. בשנות ה-70 התחזקה פעילות מש׳׳ב במדינות אמריקה הלטינית. פריחה מחודשת של מש׳׳ב התרחשה בעקבות ״הסכם אוסלו״ והסכם השלום עם ירדן (1993-1994). הזדמנויות נוספות נפתחו בפני מש׳׳ב בעידן הפוסט-סובייטי בשנות ה-90, המאפשרות לישראל להדק את קשריה באזורים שונים בעולם (מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, הודו, סין, וייטנאם, מדינות מרכז אסיה, הבלקן והקווקז דרך הקשרים הללו, הידקה ישראל במשך השנים את היחסים עם מדינות שלא היה מובן מאליו שיקיימו יחסים עמה.
ההיבט התדמיתי למרות בעיותיה וקשייה אין ישראל מתחמקת מחובתה, כחברה במשפחת העמים, לתרום מניסיונה וממומחיותה. פעילות מש״ב וארגוני החברה האזרחית הישראלית מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות אחרות, כמדינה התורמת להתמודדות עם אתגרי הפיתוח הבינלאומיים. בתרומתה ובפעילותה היא יוצקת תוכן חיובי ליחסי ישראל עם מדינות אחרות, ומחזקת את מעמדה של ישראל ואת תדמיתה החיובית במשפחת העמים. הסיוע הישראלי תורם לשינוי תדמיתה המקובלת של ישראל כמדינה לוחמת, הנמצאת בעימות מתמיד עם מדינות במזרח התיכון ועם הפלסטינים, ומחזק את הפן האחר שלה (״ישראל היפה" ). הפעילות זוכה לחשיפה מסוימת בתקשורת הישראלית, אך בעיקר בזו של המדינות המסתייעות. עשרות קטעי עיתונות ומאמרים מתפרסמים מִדי חודש בארץ ובעולם. תחנות טלוויזיה מקומיות מעלות אף הן על נס את הסיוע הישראלי. בוגרי מש׳׳ב השבים לארצם נושאים עִמם מסר כי גם במציאות של סכסוכים אלימים, תנאי אקלים קשים ובעיות קליטה, ניתן להצליח לפתח מדינה. הם נוטלים עִמם לא רק ידע טכנולוגי, אלא גם השראה ואמונה גדולה יותר בעצמם וביכולותיהם, ומשמשים, בסופו של דבר, שגרירים של רצון טוב
חשיפת הפוטנציאל של ישראל בתחום הכלכלי והטכנולוגי: הפעילות הבינלאומית בתחומי הפיתוח והסיוע ההומניטארי מהווים מכשיר נוסף המסייע ליצירת הזדמנויות עסקיות עבור חברות ישראליות הפועלות בעולם המתפתח, וכן כגורם המאיץ תהליכי צמיחה ופיתוח כלכליים במדינות המסתייעות.
״אל לישראל להיות עם לבדד ישכון, מצֻווה היא על טיפוח זיקות וקשרים בינלאומיים רחבים..״ (אבא אבן, ״דבר אל העמים״, 1959)
פיתוח גלובלי בר קיימא: מ 2000 ועד 2030
הבהרה: המושג פיתוח בר-קיימא מתייחס לשלושה תחומים עיקריים: סביבה, חברה וכלכלה. לנגד עיני הגופים העוסקים בפיתוח בר-קיימא עומדים שני קטבים אידיאולוגיים: מצד אחד המשך התפתחות התעשייה והמדע בקצב משביע רצון בדור הנוכחי, ומצד אחר אי פגיעה ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לבני האדם ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
לפסגת המילניום באו"ם שהתקיימה בספטמבר 2000 הגיעו יותר מ-150 ראשי מדינות: מלכים, נשיאים וראשי ממשלה, עובדה שמציבה את האירוע ככינוס הגדול ביותר של מנהיגים בהיסטוריה. ראשי המדינות והממשלות, התאספו במטה ארגון האו"ם בניו יורק, כשמטרתם המוצהרת הייתה לקדם את העקרונות אשר מושתתים על עקרונות צדק, שיוון, ושותפות גלובלית. בכינוס זה אימצה הפסגה את הצהרת המילניום של האו"ם הנסמך על הרעיון כי האו"ם הוא בית משותף הכרחי של המשפחה האנושית, שדרכו מבקשים לממש שאיפות אוניברסליות של האנושות כולה.
ההצהרה הוצגה בסדרה מטרות מוגבלות בזמן, עם תאריך יעד של 2015, אשר כונו: "יעדי הפיתוח של המילניום". יעדי הפיתוח של המילניום (MDGs) הוצבו במטרה לקדם ולספק זכויות אדם בסיסיות הנוגעות בחינוך, בריאות, בטחון ומחסה. האו"ם הציב לעצמו להילחם בעוני, רעב, מחלות, תוך קידום שוויון בין המינים, וחינוך לקיימות סביבתית.
בחודש ספטמבר 2015 התכנסה מליאת האו"ם על מנת לאשרר את השלב הבא של מטרות המילניום מדינות האו"ם הסכימו על אג'נדה לפיתוח בר קיימא בעולם. 193 המדינות החברות באו"ם הסכימו על אג'נדה לפיתוח בר-קיימא בעולם שתיושם ב-15 השנים הקרובות. האג'נדה, אשר מחליפה את יעדי הפיתוח של המילניום וכוללת 17 מטרות ו- 169 יעדים, ובכללם חיסול רעב ועוני קיצוניים , השגת חינוך יסודי אוניברסלי , קידום שיוון בין המינים והעצמת הנשים , צמצום מרבי של שחפת, מלריה ומחלות טרופיות אחרות, הבטחת קיימות סביבתית ופיתוח שותפות גלובלית לפיתוח עולמי פיתוח בר קיימא. נציגי ישראל לקחו חלק פעיל בדיוני הוועדות שעסקו בנושא, בשותפות עם נציגי ארה"ב וקנדה.
וזכרתי את-בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל-בשר ולא-יהיה עוד המים למבול לשחת כל-בשר . והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלוהים ובין כל נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ. (בראשית ט, ט"ו-ט"ז)
אסטרטגית פיתוח התכנית
כינון והפעלת "היוזמה הישראלית הגלובלית" תעשה באמצעות שלוש אסטרטגיות עיקריות:
IGI – Know How פיתוח והפעלת אתר המנגיש מגוון רחב של מקורות מידע וידע על תכניות פיתוח בין לאומיות, ידע ישראלי מגוון בתחומי החקלאות, הבריאות, החברה, החינוך, הפיתוח הכלכלי ועוד, תוך מתן דגש על תעשיות ישראליות העוסקות בפיתוח בין לאומי ולטכנולוגיות ידע ופיתוח ישראליות. בנוסף יוצגו באתר פעילויות מש"ב (המרכז לפיתוח בין לאומי במשרד החוץ), לצד מגוון רחב של תכניות במגזר הציבורי הרלוונטיות למדינות מתועשות ותת מתועשות. ביטוי נרחב יינתן לתכניות יצירתיות וחדשניות של ארגוני החברה האזרחית, הן כאלה הפועלות בישראל והן כאלה שפותחו במדינות תת מתועשות במסגרת מפעלי הסיוע ההומניטארי של ארגונים התנדבותיים. ספר הפיתוח הבין לאומי יופיע גם במהדורה אלקטרונית.
IGI – Israel International Development Book (IIDB) , כתיבת "ספר הפיתוח הבינלאומי של ישראל". הספר יציג את פועלה החדשני והיצירתי של החברה הישראלית על כל תחומי עשייתה והפוטנציאל הטמון ברתימת הידע והניסיון הישראליים לאג'נדת הפיתוח הגלובלית. הספר נכתב על ידי עשרות מומחים, אנשי אקדמיה ואנשי שטח העסוקים זה עשרות בשנים בזירת הפיתוח הבינלאומי. הספר יצא לאור עד סוף שנת 2016.
Lead 100 - IGI זיהוי מאה תכניות פיתוח ישראליות בינלאומיות איכותיות וקידומם כמותגי פיתוח בינלאומיים. במהלך שנת 2016 יושק פורום מקצועי – ציבורי לאיפיון וזיהוי התכניות. The One Hundred Leading Israeli International Development Initiatives Index
ברית עמים - המודל הממוקד לפיתוח מדינה תת מתועשת מושתת בעיקרו על התפיסה כי לישראל ידע וניסיון ייחודים בפיתוח כלכלי, תעשיתי וחברתי משולבים. המודל הממוקד רותם את היכולות של המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי של ישראל באסטרטגית פיתוח בי - ליטראלית שבמסגרתה יכולות הפיתוח של ישראל מתואמות עם מדיניות הפיתוח של מדינה תת מתועשות, תוך שילוב המגזר העסקי של המדינה וארגוני מגזר שלישי (N.G.O.s ו C.S.O.s ) בתכנון הפיתוח, הקצאת משאבים ויישום.
I.G.I. – Capacity Building קליטת משלחות מומחים בישראל ושיגור משלחות מומחים במיגוון רחב של תחומי דעת (חקלאות, רפואה, פיתוח מקורות מים ואנרגיה, פיתוח קהילתי, התחדשות עירונית, טיפול וקידום אוכלוסיות מוחלשות ועוד . פעילות זו תעשה גם משולב עם תנועת IMPROVE - - International Movement of Professional Voluntarism
IGI - Global Capacity Building Centers
מטרת המרכזים המתוכננים הינה להוות כלי מקצועי – ארגוני לפעילות מתמשכת למען קהילות מוחלשות ומתן סיוע מגוון בתחומי התשתיות, החקלאות, הבריאות, פיתוח אזורי ומקומי, יזמות חברתית ועסקים חברתיים וגוון הנושאים הרלוונטים למטרות הגלובליות בפיתוח בר קיימא. מרכזי פיתוח היכולות יוקמו בסמוך לערים מרכזיות במדינות תת מתועשות ויהיו מרכזים שוקקים של למידה, הכשרה, התנסות, נתינה והתנדבות. המרכזים יהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית ויקיימו קשרי גומלין עם ארגונים ציבוריים, עסקיי וקהילתיים ועם מוסדות חברתיים, תרבותיים וחינוכיים של הקהילה המקומית.