הזירה הגלובלית אינה רק מרחב של משברים,
היא גם מרחב של אפשרויות לחיבורים, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות
המציאות הגלובלית
המציאות הגלובלית בעשורים האחרונים הולכת ומתעצבת כמערכת מורכבת: עוני ואי־שוויון, שינויי אקלים, סכסוכים אלימים, חולשת מערכות מדינה, והיקפים חסרי תקדים של הגירה ועקירה. אין מדובר עוד באתגרים נפרדים, אלא במארג אחד, שבו כל גורם משפיע ומושפע מהאחרים.
בצורת עלולה להוביל לרעב; רעב עלול להצית סכסוך; סכסוך עלול להביא לעקירת אוכלוסיות; ועקירה יוצרת עומס על מדינות אחרות ומערכותיהן. כך מתהווה מציאות גלובלית דינמית, אך גם שברירית.
אחת הדרכים להבין מציאות זו היא דרך הפערים בין הצפון הגלובלי לדרום הגלובלי. בעוד הצפון מתאפיין בתשתיות מפותחות, מערכות חינוך ובריאות יציבות וכלכלות חזקות יחסית, רבות ממדינות הדרום מתמודדות עם אתגרי פיתוח עמוקים – עוני, פגיעוּת סביבתית וחוסר יציבות. פערים אלה אינם רק כלכליים; הם מעצבים הזדמנויות חיים, תנועות אוכלוסין ודינמיקות גלובליות שלמות.
מדד הפיתוח האנושי (HDI) מזכיר כי פיתוח אינו נמדד רק בהכנסה, אלא ביכולת של בני אדם לחיות חיים בריאים, משכילים ובעלי אופק.
התגובה הגלובלית לכך באה לידי ביטוי במסגרת יעדי הפיתוח בר־הקיימא (SDGs) של האו״ם, המציעה ראייה מערכתית: עוני, חינוך, בריאות, סביבה, שוויון ומוסדות – כולם קשורים זה בזה, ולכן גם הפתרונות חייבים להיות משולבים.
אך בפועל, קיים עדיין פער מהותי בין סיוע הומניטרי לבין פיתוח ארוך טווח. הסיוע ההומניטרי מציל חיים – אך אינו תמיד מייצר עתיד. הפיתוח ארוך הטווח מבקש לייצר קיימות – אך לא תמיד מגיע לאוכלוסיות המצויות במשבר מתמשך. כך נותרים מיליוני בני אדם, ובעיקר אוכלוסיות עקורות, במצב ביניים: מחוץ לסכנה מיידית, אך ללא מסלול ברור לשיקום ולצמיחה.
הגירה כפויה ממחישה מציאות זו בעוצמה. עשרות מיליוני בני אדם נאלצים לעזוב את בתיהם. עבורם, האתגר אינו רק הישרדות – אלא בניית חיים מחדש: שייכות, זהות, חינוך, תעסוקה ותקווה. במקביל, גם הקהילות הקולטות מתמודדות עם לחצים גוברים על משאבים ועל הלכידות החברתית.
מציאות זו מחייבת גישה חדשה – אינטגרטיבית, מערכתית ורב־רמתית. גישה המחברת בין כלכלה, חברה, סביבה, חינוך ובריאות; הפועלת בו־זמנית ברמה המקומית, האזורית והגלובלית; ומדגישה בניית חוסן, חיזוק קהילות ויצירת שותפויות רחבות.
תרומתם הייחודית של ישראל ויהדות העולם
ישראל מביאה עמה חדשנות טכנולוגית, ניסיון במצבי חירום, מומחיות במים, חקלאות, בריאות וחינוך, וכן ידע עשיר בתחום החוסן והטראומה. יהדות העולם מהווה רשת גלובלית רחבה של קהילות, מוסדות, ידע ומשאבים – המחברת בין אזורים, תרבויות ומערכות. יחד, הן יוצרות פלטפורמה ייחודית לפעולה.
במשך קרוב לחצי יובל, טופז בינלאומי מתרגמת פוטנציאל זה לפעולה ממשית. כזירה ישראלית־גלובלית ליזמות וחדשנות חברתית, היא פועלת בארבעה מרחבי השפעה:
דרך מרחבים אלה, טופז מפתחת מודלים אינטגרטיביים, בונה שותפויות בינלאומיות ומכשירה אנשי מקצוע וקהילות לפעולה במציאות מורכבת.
מרחב של אפשרויות
הזירה הגלובלית אינה רק מרחב של משברים. היא גם מרחב של אין ספור אפשרויות לחיבורים, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות – מרחב המחבר בין ידע למעשה, בין מקומי לגלובלי, בין אחריות מוסרית לפעולה מקצועית.
ובתוך מרחב זה – ישראל ויהדות העולם אינן רק משתתפות.
הן יכולות לעצב פתרונות בני־קיימא לעולם משתנה.
המודל החברתי ישראלי – עמותה העוסקת ביזמות שכפול. שותפה עם טופז להפעלה של חממת אימפקטוב.
ברית עולם – עמותה העוסקת בפיתוח בין לאומי – שיתוף הפעולה מתמקד ביצוא מודלים שפותחו בטופז כגון "בית ספר מוזות" ומיזמי אומנות של "אינספריישן". העמותה חולקת מרחב משרדי משותף וחלק מהמתנדבים משותפים לשני הארגונים.
נתן – עמותה העוסקת בסיוע הומניטרי לאזורי אסון. העמותה מופעלת כיום באמצעות ברית עולם ועושה שיתופי פעולה נוספים עם טופז.
הפורום האקדמי ליזמות חברתית – שותפות של שלושה ארגונים: בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, ארגון שתיל וטופז. הפורום עוסק בארגון שולחנות עגולים וכנסים בתחום היזמות מתוך רצון להעלות את איכות הדיון אודות סוגיות בתחום היזמות החברתית.
