יזמות חברתית

המושג "יזמות", שעד לפני מספר שנים היה שמור לתחום העסקים והתעשייה, פרץ הרבה מעבר לגבולותיו הראשוניים. "יזמות חברתית" הינה אסטרטגיה המשלבת את להט החזון והשליחות החברתית עם גישות פיתוח וניהול עסקיות ובכללן חדשנות והחלטיות, שיטתיות וביקורתיות, תפוקתיות ותחרותיות.

 

יזמות חברתית מאופיינת כיום כשיטה המנחה את פעילותם של פרטים וארגונים כאחד, בניסיונם ליישם גישות עסקיות לצורך פיתוח תשובות יעילות ומועילות להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות. יזמות חברתית מאופיינת בתחושת מימוש שליחות חברתית, שילוב אזרחים ומתנדבים בעשייה פעילה, איתור מקורות מימון ציבוריים ופילנתרופיים וגיוס הון סיכון חברתי. כמו כן, היזמות החברתית תורמת להתפתחות כלכלית מכיוון שהיא יוצרת ערך כלכלי וחברתי על ידי פיתוח תעסוקתי, שירותים ורעיונות חדשים וחדשניים, יצירת הון חברתי וקידום שוויון וצדק בחברה.
 
ליזמות חברתית מאפיינים משלה. יזמות חברתית מונעת על ידי אלטרואיזם וקיימת חשיבות רבה למידת ההשפעה של היוזמה על החברה. יוזמה חברתית צריכה להיות בעלת השפעה רחבה וניתנת לשכפול. היוזמה צריכה לפרוץ את גבולותיה המקוריים והשפעתה לא תהיה מוגבלת לאוכלוסיה מקומית. יוזמה חברתית אינה יוצרת רק שיפור במערכת קיימת כי אם שינוי מהותי ומשמעותי. 
 
היזם תמיד מחפש שינוי, מגיב לו ורואה בו הזדמנות. יזמים ניחנים ביכולת יוצאת דופן לראות ולצפות הזדמנויות חדשות והם בעלי אמביציה להשיג אותם ורצון להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בהשגתם. היזם חושב ביצירתיות ומפתח פתרונות חדשים, ששוברים בצורה משמעותית את הפתרונות הקיימים. הוא לא מנסה לשפר פתרונות קיימים ולערוך בהם שינויים קלים, אלא מוצא דרך חדשה להתמודד עם הבעיה. בניגוד לאחרים, היזם נוקט בפעולה ישירה, ולא מנסה לשכנע אחרים לפתור ולשנות את הבעיה. היזמים לוקחים סיכונים ומפגינים אומץ, בעוד אחרים חושבים שזה בלתי אפשרי. השינוי יוצר סטנדרטים וכללי משחק חדשים.


יזמים חברתיים הם אלה אשר מזהים בעיה חברתית, ומוכנים להתמסר לשינוי פני החברה ולשפרה. הם פועלים לשינוי דפוסי החברה הקיימים ומוכנים להסתכן ולייחד את כל זמנם ומרצם למימוש חזונם. על פי רוב, חסרים להם המשאבים והתשתיות שיש ליזמים עסקיים. יזמים חברתיים לוקחים אחריות אישית מתוך אמונה שאפשר לעשות, לשנות ולהשפיע. יזמים חברתיים מפגינים שאפתנות גבוהה ומחויבות לקידום רעיונותיהם אך יחד עם זאת זקוקים לתמיכה ורשת חברתית על מנת להצליח.

יזמים חברתיים מתמודדים בתהליכי הייזום, ההקמה והמיסוד עם בעיות ואתגרים המקבילים לאלה שעימם מתמודדים יזמים עסקיים. האתגרים לאורך השלבים השונים כוללים גיוס הון סיכון לשלב הייזום, פיתוח תשתית פיננסית לשלבי ההקמה והמיסוד, פיתוח תשתית ארגונית יציבה ופיתוח מנהיגות ציבורית ומקצועית להובלת וניהול המיזם.

 

מה בין יזמות חברתית ליזמות עיסקית?
 
מערכות כלכליות וחברתיות מספקות עבור צרכניהן, או עבור אוכלוסיות מסוימות, מוצרים או שירותים שאינם עונים בהכרח על הצרכים או על הדרישות. בהיעדר פתרונות הולמים אחרים, אותם צרכנים משתמשים בלית ברירה עם מה שמספקת להם המערכת הקיימת. ההשלמה עם מערכת שאיננה מספקת מעכבת כל ניסיון לשפר ולשנות. נוצר איזון בין הסתגלות ובין העדר הכוח המניע שיעודד שינוי ויפרוץ את גבולות המערכת.
 
את האיזון המזיק הזה היזם מזהה: מאתגרת אותו האפשרות להפר אותו:  לספק פיתרון בדמות מוצר, תהליך או שירות. תכונותיו האישיות מאפשרות לו לבצע צעד שכזה, במקום שבו אחרים פשוט מסתגלים למצב. הוא יכול להיות בעצמו צרכן מתוסכל, או מי שמזדהה עם תיסכולם של אחרים. הפתרונות שיזם מספק אינם תיקונים קלים:  זו גישה שונה, הגורמת למהפכה.
 
יזמות מתייחסת, על פי רוב, למיזמים עיסקיים למטרות רווח, אולם ליבה של היזמות איננו הקמת עסק חדש: ליבה היא ההמצאה, החדשנות, היותה הקטליזטור להתקדמות ולקידמה. במובן זה, אין זה משנה, אם מדובר ביזמות כלכלית עיסקית טהורה, או ביזמות חברתית: את היזמות החברתית אפשר לראות כ"מין אחד" בסוג "יזמות". היא מתנהלת על פי כללי היזמות, ועל ידי יזמים לכל דבר, בתוספת השליחות החברתית המציבה בפניהם אתגרים ייחודיים.
 
ההבדל הראשון הוא במטרות היזמות: מטרת המיזם העיסקי היא הקמת עסק למטרות רווח כספי. המיזם החברתי נועד לגרום לשינוי חברתי. הערך המוסף של מיזם עיסקי נמדד בעיקר ביכולתו לגרום לצרכנים פוטנציאליים לשלם עבור המוצר. היזם העיסקי ומממניו מסתמכים על רווח אישי עתידי, מאחר שפונים לשוק היכול להרשות לעצמו לקלוט ולהפנים מוצר או שירות. יכולתו של יזם למשוך משקיעים (בצורת הון, כוח אדם, ציוד) היא אינדיקציה טובה לכך שהמיזם הספציפי מייטיב לנצל את מקורותיו באופן פרודוקטיבי: היכולת לייצר רווח פירושה לגרום למספיק קונים פוטנציאליים לקנות מוצר במחיר המאפשר רווח. יזם שאיננו מייצר רווח מספיק מתקשה לגייס משאבים נוספים, ומאידך, נאלץ להשקיע את ההון העצמי על מנת לפתח את המיזם, וקרוב ולוודאי שלא יחזיק מעמד. אלה המציגים רווח הם גם אלה שיכולים להמשיך ולגייס הון על מנת לפתח את המיזם הלאה.  
 
ההגיון השוקי איננו עובד באותו אופן עבור מיזמים חברתיים. אין מרחב מוגדר שבו ניתן להעריך ולכמת ערך מוסף: השוק איננו מהווה אינדיקציה ברורה לערך מוסף קיים או חסר של מיזם: השוק לא יודע להעריך שיפור חברתי, תועלת או נזק ציבורי או תועלת עבור אוכלוסיות מסוימות שעבורם נועד המיזם.
 
הן היזם העיסקי והן היזם החברתי מונעים בעיקר על ידי אתגר ההזדמנות שהם מזהים. גם עבור היזם העיסקי הרווח האישי העתידי איננו בהכרח השיקול הראשון במעלה. שניהם עובדים ללא קבלת פיצוי אמיתי ושווה ערך לזמן ולמשאבים האישיים שהם משקיעים. עם זאת, היזם העיסקי ומממניו מסתמכים על רווח אישי עתידי, מאחר שהם פונים לשוק היכול להרשות לעצמו לקלוט ולהפנים את המוצר או השירות. ואילו היזם החברתי אינו מצפה ואף אינו מארגן את פעולותיו לרווח כספי אישי. אלא לערך בדמות שינוי עמוק לחלק מן החברה או לחברה כולה. יזם עיסקי עשוי לגרום לשינוי חברתי, אך זו אינה מטרתו הראשונית. יזם חברתי עשוי לייצר רווח כספי, אך זו אינה מטרתו הראשונית. עם זאת, רווחיות היא חשובה: היא מהווה אינדיקציה ליעילות.
 

 

בניית אתרים